בית הספר צריך לפתח מיומנויות בינתחומיות של חקר (באמצעות חיפוש מושכל ברשת), מיומנויות רפלקטיביות – שאילת שאלות, תכנון למידה, למידה הנמשכת לאורך זמן (Life Long Learning) ואפילו כתיבה שיתופית שהיא חיונית היום בכל מקום עבודה כמעט, תוך שיתוף מורים ותלמידים מרחבי העולם.
אנחנו חייבים לעבור מהמודל של המהפכה התעשייתית בחינוך, לעולם שיתופי וללמידה בעלת מכוונות עצמית.
לדוגמה : תלמידים נידרשים לא פעם לפתור בעיות לא מוכרות הן בדרכים שגרתיות והן בדרכים מקוריות:
תלמידים מזהים ושואלים שאלות משמעותיות המבהירות נקןדןת מבט שונות ומוליכות לפתרונות טובים.
לעיתים, נדרשים התלמידים לנתח ולהעריך , למזג לקשר ולהסיק מסקנות המבוססות על ניתוח מיטבי , שבמהלכו התלמידים מגיבים בביקורתיות כלפי התהליך הלימודי.
בתהליך זה יש למידה קונסטרוקטוביסטית, לפיה התלמיד שותף בתהליך הבניית הידע.
נושא זה, חשיבה ופתרון בעיות, מהווה עבורנו המורים אתגר חינוכי , שכן עבור התלמידים מדובר במשימות קשות
לפיצוח .
חוסר במיומנויות מעין זיהוי בעיות ויצירת פתרונות , חשיבה ביקורתית ומערכתית וחשיבה יצירתית וסקרנות
אינטלקטואלית, גורם לכך שלתלמידים אין חשיבה מסדר גבוהה (מטה קוגניצה).
השאלה : כיצד נשלב מיומנויות חקר ופתרון בעיות בתהליך הלמידה לשם הוראה איכותית ?
אנחנו חייבים לעבור מהמודל של המהפכה התעשייתית בחינוך, לעולם שיתופי וללמידה בעלת מכוונות עצמית.
לדוגמה : תלמידים נידרשים לא פעם לפתור בעיות לא מוכרות הן בדרכים שגרתיות והן בדרכים מקוריות:
תלמידים מזהים ושואלים שאלות משמעותיות המבהירות נקןדןת מבט שונות ומוליכות לפתרונות טובים.
לעיתים, נדרשים התלמידים לנתח ולהעריך , למזג לקשר ולהסיק מסקנות המבוססות על ניתוח מיטבי , שבמהלכו התלמידים מגיבים בביקורתיות כלפי התהליך הלימודי.
בתהליך זה יש למידה קונסטרוקטוביסטית, לפיה התלמיד שותף בתהליך הבניית הידע.
נושא זה, חשיבה ופתרון בעיות, מהווה עבורנו המורים אתגר חינוכי , שכן עבור התלמידים מדובר במשימות קשות
לפיצוח .
חוסר במיומנויות מעין זיהוי בעיות ויצירת פתרונות , חשיבה ביקורתית ומערכתית וחשיבה יצירתית וסקרנות
אינטלקטואלית, גורם לכך שלתלמידים אין חשיבה מסדר גבוהה (מטה קוגניצה).
השאלה : כיצד נשלב מיומנויות חקר ופתרון בעיות בתהליך הלמידה לשם הוראה איכותית ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה