המאמר - משכילים בלי מיומנויות: הלימודים שלכם לא באמת תורמים

בעקבות קריאת המאמר מצאנו שהכותב מציג בעיות שאנו כמורים חווים מידי יום.

בחינוך המסורתי ,כפי שנתפס היום  ברוב מערכות החינוך בישראל , אין עושים די כדי להכשיר את הלומד למאה ה- 21 . 

 יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות, מיומנויות למידה, תקשורת, עבודה בצוות, אוריינות מידע ‏(כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכדומה‏), אוריינות ICT ‏(טכנולוגיית מידע ותקשורת‏), אזרחות מקומית וגלובלית, חיים וקריירה, אחריות אישית וחברתית ‏(כולל מודעות וכשירות תרבותית‏), הן כישורים הכרחיים עמ"נ להשתלב בשוק העבודה של המאה ה- 21.

לחיזוק הטענה, להלן ציטוט מן המאמר שמתייחס לנחיצות המיומנויות והעדפתן על פני מיומנויות זיכרון וידע.

"היכולת לשלוף פסוק מהתנ"ך או ידע היסטורי נרחב אינם שווים דבר במתכונת החדשה, ואפשר יהיה להגיע למבחן טאבולה ראסה. המבחנים הבינלאומיים החדשים, שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21: פתרון בעיות, עבודת צוות, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי ועבור אחרים, קריאת טקסטים ‏(פרוזה או מסמך‏), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד..."

לסיום, תכנית התקשוב הלאומית שמה לה למטרה לשנות את הפרידיגמה ולהטמיע מיומנויות ודרכי הוראה חדשניות.

  משכילים בלי מיומנויות: הלימודים שלכם לא באמת תורמים

מיומנויות ה-21

בית הספר צריך לפתח מיומנויות בינתחומיות של חקר (באמצעות חיפוש מושכל ברשת), מיומנויות רפלקטיביות – שאילת שאלות, תכנון למידה, למידה הנמשכת לאורך זמן   (Life Long Learning)   ואפילו כתיבה שיתופית שהיא חיונית היום בכל מקום עבודה כמעט, תוך שיתוף מורים ותלמידים מרחבי העולם.
אנחנו חייבים לעבור מהמודל של המהפכה התעשייתית בחינוך, לעולם שיתופי וללמידה בעלת מכוונות עצמית.

לדוגמה : תלמידים נידרשים לא פעם  לפתור בעיות לא מוכרות הן בדרכים שגרתיות והן בדרכים מקוריות:
תלמידים מזהים ושואלים שאלות משמעותיות המבהירות נקןדןת מבט שונות ומוליכות לפתרונות טובים.
לעיתים, נדרשים התלמידים לנתח ולהעריך , למזג לקשר ולהסיק מסקנות המבוססות על ניתוח מיטבי , שבמהלכו התלמידים מגיבים בביקורתיות כלפי התהליך הלימודי.
בתהליך זה יש למידה  קונסטרוקטוביסטית, לפיה התלמיד שותף בתהליך הבניית הידע.

נושא זה, חשיבה ופתרון בעיות, מהווה עבורנו המורים אתגר חינוכי , שכן עבור התלמידים מדובר במשימות קשות
לפיצוח .
חוסר במיומנויות מעין  זיהוי בעיות ויצירת פתרונות , חשיבה ביקורתית ומערכתית וחשיבה יצירתית וסקרנות
אינטלקטואלית,  גורם לכך שלתלמידים  אין חשיבה מסדר גבוהה (מטה קוגניצה).

השאלה : כיצד נשלב מיומנויות חקר ופתרון בעיות בתהליך הלמידה לשם הוראה איכותית ?

ספרי לימוד דיגיטליים ומשמעותם במאה ה - 21

ספרים דיגיטליים מאפשרים לנצל יתרונות ייחודיים לתשתית הטכנולוגית, לשם קידומה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, כגון: היכולת לעדכן את הספר בכל עת ללא עלות, היכולת להקרין את הספר על מסך בכיתה, היכולתל"גלוש" בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות, שימוש במדיה (וידאו, אודיו)לצד המילה הכתובה, אינטראקטיביות וכן הוזלת עלויות -מחיר הספר.

הכלים המסייעים לתלמיד בעבודתו עם ספר  דיגיטלי הם

1.      סימון קטעים (מרקר) + הערות המתייחסות  לקטע המסומן.

2.      המחשה של תהליכים טכנולוגיים  ע"י סרטונים והדמיות וכו'.

3.      אפשרות ליצירת רשימה מועדפת  של  תכנים ספרים.

4.      אפשרות  לקצב מותאם אישית .

5.      אפשרות לשיתוף והערכת עמיתים  תוך שימוש רשתות חברתיות כמו פייסבוק.

6.      קישורים והיפר טקסטואליות.

7.      מידע מעודכן ורלוונטי  

8.      תוצרים להם נחשף הלומד הם : מיומנויות אורייניות  וטכנולוגיות.

בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים אין מקום לספר הכתוב גם ספרי הלימוד וספרי הקריאה מקומם ברשת האינטרנט שנגישה לכל .כמובן תוך פרק זמן שידרש לגישור והפנמת הטכנולוגיה ע"י דור המעבר. אנו עומדים בצומת דרכים ובכניסה לעידן חדש כאשר נשאלת השאלה פני הספרות לאן? האם כל ספר שיכתב יוכנס ישירות לאתרי האינטרנט ? האם זאת תהיה האופציה היחידה שתעמוד בפני הקורא? כיצד יגשרו על פערי הדורות ? מה תהיה התגובה לשינוי ההרגלים הצפוי? סוגיות אלה ועוד רבות יעמידו את הכותבים בדילמות לא פשוטות .בהקשר של זמינות אל אוכלוסיית היעד, שמירה על זכויות יוצרים .התגובה וההעדפות הצפויה מצד הקוראים בבואם לבחון או להנות מהיצירה ,כספר דיגיטלי או כספר שנוצר בצורה המסורתית . התשובות נמצאות בדור המעבר אליו אנו שיכים ,שללא ספק יעצב וישפיע לשנים הקרובות . לפריצת הדרך הטכנולוגית תהיה השפעה מכרעת על אופן וצורת הכתיבה העתידית.כאשר הטכנולוגיה תיצור תשתית של זמינות , אך יחד עם זאת ציפייה לתכנים עם השפעות מהירות ובעוצמות גדולות יותר על הקורא .

 הבלוג של חנית

למידה אונליין

למידה אונליין

אני חש היום שלימודים אונליין יכולים לסייע במידה משמעותית בתהליכי הוראה ולמידה, ואפילו בתהליכי הערכה – אולם הסוגיה המשמעותית שאיתה אנו צריכים להתמודד היא, מהו התמהיל הנכון שבין מפגש תוכן של תלמיד ומורה למפגש תוכן של תלמיד ומחשב? בימים אלו, שבהם כולנו עוסקים בנושא השונות בין התלמידים – קצב אישי שונה, סגנון למידה וכו' – הולך הקונספט של קהאן וצובר פופולריות בקרב המחנכים, במיוחד לאור העובדה שמדובר באינדבידואליזציה (קידום אישי של הלומד) של תהליך הלמידה.

מבוסס על מאמר מעניין על פרנק סלמאן קהאן "הכיתה ההפוכה" (גילה בן הר).

השאלה : מהו התמהיל  (Blending) הנכון שבין מפגש תוכן של תלמיד ומורה למפגש תוכן של תלמיד ומחשב?