בעקבות קריאת המאמר מצאנו שהכותב מציג בעיות שאנו כמורים חווים מידי יום.
בחינוך המסורתי ,כפי שנתפס היום ברוב מערכות החינוך בישראל , אין עושים די כדי להכשיר את הלומד למאה ה- 21 .
יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות, מיומנויות למידה, תקשורת, עבודה בצוות, אוריינות מידע (כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכדומה), אוריינות ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת), אזרחות מקומית וגלובלית, חיים וקריירה, אחריות אישית וחברתית (כולל מודעות וכשירות תרבותית), הן כישורים הכרחיים עמ"נ להשתלב בשוק העבודה של המאה ה- 21.
לחיזוק הטענה, להלן ציטוט מן המאמר שמתייחס לנחיצות המיומנויות והעדפתן על פני מיומנויות זיכרון וידע.
"היכולת לשלוף פסוק מהתנ"ך או ידע היסטורי נרחב אינם שווים דבר במתכונת החדשה, ואפשר יהיה להגיע למבחן טאבולה ראסה. המבחנים הבינלאומיים החדשים, שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21: פתרון בעיות, עבודת צוות, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי ועבור אחרים, קריאת טקסטים (פרוזה או מסמך), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד..."
לסיום, תכנית התקשוב הלאומית שמה לה למטרה לשנות את הפרידיגמה ולהטמיע מיומנויות ודרכי הוראה חדשניות.
משכילים בלי מיומנויות: הלימודים שלכם לא באמת תורמים

