בין טכנולוגיה לפדגוגיה

המשימה שלכם הפעם עוסקת בנושא הפער הדיגיטלי, ומתבססת על המאמר שכתבתי בנושא ואשר אלה פרטיו הביבליוגרפיים:

אלגלי צביה. (2010). אינטרנט כתרבות-מפגש בינתרבותי בין מהגרים לילידים דיגיטליים. עט השדה (5), 4-10.

http://www.ashalim.org.il/files/ethasade/ethasade_articles/etvasade5/internet-ketarbut.pdf

תאור המשימה:

קראו את המאמר.

1. הכנסו לקבוצה של הקורס בפייסבוק וכתבו משפט המורכב רק מסימנים, על פי הדוגמאות במאמר.
2. הכינו רשימת מושגים המופיעים במאמר, ובקשו הסבר בפייסבוק ל-2 מהם.

כדי לקבל "וי" על ביצוע המשימה, תצטרכו לענות לפחות על שאלה אחת של חבריכם.

המשימה אישית!

בהצלחה

צביה


אתרים שיכולים לעזור לנו לפענוח שפת האינטרנט והציאט :


http://www.chatdefinitions.com

http://www.netlingo.com

המושגים (לא כולם אעדכן בהמשך).


יחסי אורח-מארח: האדם המסתגל מרגיש זר (outsider), יחסי אורח-מארח הרגשה שכרוכה באי-נוחות. בין הקולט )= הצעיר( לנקלט )= המבוגר( יש פער משמעותי באימוץ התרבות. על הזר, כמיעוט של אחד, להתאים לפחות למאפיינים הבולטים של התרבות כדי להרגיש בנוח. על ה"מארח" לשנות את... התייחסותו ל"אורח" כדי להקל את הסתגלותו. הדרך הנכונה והמהירה ביותר להכיר את התרבות היא ללמוד אותה מהילדים ובהתנסות – באמצעות שאלות, גלישה משותפת וגלישה עצמאית. שלא כבחיים שמחוץ למרחב הדיגיטלי, כדי לא להיפגע די במעט.

 המונח תרבות האינטרנט מתייחס אל מכלול היבטי התרבות שהתפתחה עם הופעת האינטרנט. המצאה זו שינתה במידה מהפכנית את צורת התקשורת בין בני אדם, ויצרה השפעה תרבותית ניכרת על דורינו.

 רשת חברתית רשת חברתית מקוונת (Social networking service)היא אתר המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. הרעיון שעומד מאחורי הפעלת רשת שכזו הוא שכל אדם יכול לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את... הפרופיל שלהם וליצור איתם קשר לקיים דיון או להגיב על דברים לדוגמה : צ'טים, בלגים ,פורומים, פייסבוק מחשוב

ענן=טכנולוגיה המאפשרת לאחסן באינטרנט קבצים שנפחם גדול ולהפעיל תוכנות ישירות מהאינטרנט מבלי להתקין אותן במחשב האישי. (יש אתר כזה שאני מכירה אישית של תמונות אתה צריך להירשם שם בפרטים אישיים אתה ורק מי שיש לו קוד סודי יכול להכנס אליך ולראות את התמונות שאתה מעלה זה ישירות באינטנט באיכות מעולה וחוסך מקום על מחשבך האישי)

 דה-סוציאליזציה: המהגר נוטש את מערכות הסמלים והערכים הוותיקים. הערכים הישנים אינם רלוונטים עוד אך הערכים החדשים עדין אינם מוכרים לא. הוא נכנס לסביבה עמומה ומתמלא חוסר ביטחון וחרדה . בהיבט של המפגש עם התרבות הדיגיטלית מדובר בפחד מהשימוש בטכנולוגיה מאובדן פרטיות מחשיפה לתכנים לא ראויים ומחוסר יכולת להתמודד עם כמויות עצומות של מידע.

 דור ה-Y (באנגלית: Generation Y), הידוע אף בשם דור המילניום, הוא כינוי לדור אשר נולד בעולם המערבי לאחר דור ה-X. אף שאין הסכמה מלאה לגבי שנת ההתחלה והסיום של הדור, לרוב הכוונה לגל דמוגרפי של אלו שנולדו במהלך שנות ה-80 ושנות ה-90. 1.

רשת האינטרנט - רשת האינטרנט היא סביבה טכנולגית שבה מתקבצים אנשים לצורך יצירה , תקשורת ושימוש בשירותים שונים , כגון איתור מידע , בילוי , ביצוע מהלכים פיננסים , קבלת סיוע ומתן סיוע לאחרים , בידור מסוגים שונים ועוד . כל הפעולות הללו מחייבות... תלות הדדית בין הגולשים , ובכך מקיימת הגדרת האינטרנט את החלק הראשון בהגדרת חברה אנושית .

 מרחב קיברנטי - מונח המתאר חלל תלת מימדי המקשר בין מחשבים .מבחינה חברתית, המרחב הקיברנטי מאפשר למשתמשים בו לקיים דרכו אינטראקציה, להחליף רעיונות, לשתף מידע, לספק תמיכה חברתית, לקיים עסקים, ליצור אמנות, לשחק במשחקים, לעסוק בדיון פוליטי וכן הלאה.

עוד דור המילניום: ילידים דיגיטליים ה"מדברים" בשפת האינטרנט , קרויים גם דור Y. אנשים צעירים, בני נוער וילדים הגולשים באינטרנט (Kennedy et al., 2007) .

 מהגרים דיגיטליים- באינטרנט ילדים הם הלומדים את השפה ראשונים ואף משתתפים ביצירתה. כמו בהגירה ממדינה למדינה, ילדים הם הראשונים ללמוד את קודי הלבוש,ההתנהגות, המחוות הגופניות והשפה החדשה.

 סוגה מקוונת -שפה שמבוססת על אותיות וסימנים במקלדת למשך ככה: למשל 121 שזה אומר one to one , השפה הזו היא שפה מכוונת שמכילה קיצורים מוכרים שמשמת את עגת הגיימרים, מתכתים

 סוגה מקוונת -כתיבה מסוג חדש, המשמשת בבלוגים, צ'טים, פורומים ורשתות חברתיות באינטרנט ובטכנולוגיות תקשורת בכלל, ובתוכן הטלפון הסלולרי הרגיל וטלפונים "חכמים" שאפשר לחברם לאינטרנט. זוהי שפה מקוונת, הקרויה גם "סוגה מקוונת", המבוססת בדרך כלל על אותיות באנגלית וסימנים שיש במקלדת. השפה מכילה קיצורים של מילים מוכרות ושילובים היוצרים מילים וביטויים מוכרים ושגורים בשפה הדבורה.

 אזרח דיגיטלי- זהו אדם אשר נמצא לעיתים קרובות באינטרנט וכל פעולותיו נעשות דרך האינטרנט . סוגה מקוונת נקרא גם שפה מקוונת ומשמעותו כתיבה מסוג חדש, המשמשת בבלוגים, צ'טים, פורומים ורשתות חברתיות באינטרנט ובטכנולוגיות תקשורת בכלל, ובתוכן הטלפון. זוהי שפה מקוונת, המבוססת בדרך כלל על אותיות באנגלית וסימנים שיש במקלדת. השפה מכילה קיצורים של מילים מוכרות ושילובים היוצרים מילים וביטויים מוכרים .

 דה- סוציאליזציה- נטישת הערכים הישנים תוך כדי חשש, חוסר ביטחון ואפילו חרדה להתמודד עם הערכים החדשים, להיפגש עם התרבות הדיגיטלית, פחד מהשימוש בטכנולוגיה, מאובדן הפרטיות, מחשיפה לתכנים לא ראויים ומחוסר היכולת להתמודד עם כמויות עצומות של מידע אשר יוצר תחושה של עומס בלבול וייאוש.

 מרחב קיברנטי- הטריטוריה של רשת האינטרנט שמורכבת מקבוצת האנשים, החברה, אשר אפשר למדוד אותה באמצעים שונים אך לא על פני הקרקע.

 רה סוציולוגיה= רכישת השפה החדשה ומיומנויות טכניות, למידת התפקידים ועיצוב הסטטוס החדש מול מערכת חדשה של ערכים . בשלב זה האדם הוא כמעט "אזרח דיגיטלי", חבר ברשת חברתית, משתייך לקהילה וירטואלית כלשהי וכבר שמח לשוחח על אינטרנט עם חברים בעולם הלא-קיברנטי.

 סוגה מקוונת= שפה מקוונת המבוססת בד"כ על אותיות באנגלית וסימנים במקלדת. השפה מכילה קיצורי מילים ושילובי סימנים היוצרים ביחד מילים וביטויים מוכרים.

בית ספר בעידן דיגיטלי - נייר עמדה

שינוי חייב להתרחש במקום בו מבלים המורים והתלמידים את מרבית זמנם בבית הספר- כיתת הלימוד .
 אם כן, מה תפקידו של המורה בעידן הדיגיטלי, לאור המגמות והשינויים בעולם  הטכנולוגי ?
תלמיד חי במציאות דיגיטלית ופועל בה לרוב ללא הכוונה, הנחיה והדרכה. מציאות זו היא שעמדה במרכז תהליך קבלת ההחלטות לשנות את סביבת ההוראה של המורה בבית הספר. בית הספר חייב להיות סוכן החברות שיכין את התלמידים לחיים במאה ה-21; בית הספר חייב להנחיל לתלמידים את המיומנויות והכישורים הנחוצים להתמודדות עם האתגרים של המאה ה-21. התנאי ההכרחי הוא, כאמור, שדרוג משמעותי של סביבת ההוראה של המורה.
תכנית התקשוב הלאומית מיסודו של משרד החינוך, בראשותו של שר החינוך, גדעון סער, שמה לה למטרה לענות על צרכים חדשניים ולהסתגל לשינויים במאה ה-21 .לכן ,ניתן להבחין בבירור כי הנושא החשוב ביותר הוא התמקדות במורים, מתוך הבנה שהשקעה במשאב זה תניב בסופו של דבר את התשואה הטובה ביותר.
ניכרת החשיבות שניתנת בתוכנית ל"שדרוגו" של המורה בכיתה תוך הבנה שהמורה בכיתה הינו 'חוד החנית' בהצלחת התוכנית מהסיבה שהמורה הינו המתווך בין המטרות לביצוע.
נושא אחר שמטפלת התוכנית היא הצטיידות המערכת .קרי, הכנסת עזרים טכנולוגיים שישמשו את המורה כפרט ואת בית הספר וסביבתו ככלל לצורך הפדגוגי הפרקטי. במטרות התוכנית ניתן להבחין בחשיבות ההצטיידות. כלומר,
"כיתה חכמה" (כיתה המצוידת בעזרים טכנולוגיים) שתשמש את המורה להוראתו בכיתה.
התוכנית מציגה את מטרותיה שהן :
.1 התאמת תכניות הלימודים
.2 תכנים דיגיטאליים
.3 פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה
.4 תשתיות ותחזוקה
.5 בקרה והערכה
דרכי פעולה מומלצות לייעול הוראתו של המורה בסביבה הדיגיטלית
תכנית התקשוב הלאומית מתייחסת להוראה בשילוב מחשב, מקרן, תקשורת לאינטרנט ו"לוח חכם". מכלול זה יוצר סביבת הוראה ולמידה המזמנת למורה ולתלמידים חווית למידה אינטראקטיבית ואטרקטיבית כאחד. לצד עמדת המורה המקוון, הכולל את הלוח האינטראקטיבי, בכתה החכמה הלומדים יושבים עם מחשבים בהם ניתן לפעול במהלך השיעור עצמו. כך מפעיל המורה הוראה אינטראקטיבית חווייתית ועתירת אמצעי ביטוי והפקה, לצד עבודה אישית וקבוצתית של הלומדים.
שימוש נכון בטכנולוגיה יכול להפוך את תהליך ההוראה– למידה לדינאמי ולמעניין יותר ולאפשר מתן מענה לתמיכה בתלמידים בעלי צרכים לימודיים שונים. שילוב האינטרנט בהוראה משפיע על מעמדו ותפקידו של המורה בכיתה. המורה מפסיק להיות מקור הידע העיקרי בכיתה והופך להיות מתווך, מנחה ומכוון בתהליך הלמידה, כך שחלק גדול מהאחריות ללמידה עוברת לתלמיד. לפיכך, יש צורך בשינוי בתפיסת תפקידו של  המורה ממורה למנחה.
למרות שמרבית המורים כבר שולטים בתחומי התקשוב הם עדיין זקוקים להשתלמויות מעמיקות לגבי דרכי ההוראה שלהם בסביבה מתוקשבת. רוב המורים מלמדים בשיטות תרגול גם בסביבת האינטרנט ולא בשיטת החקר . לפיכך, יש לקיים הדרכות בית ספריות, השתלמויות חוץ מוסדיות והשתלמויות בין כתלי בית הספר. המהלך נועד לקדם את בתי הספר, לשם הטמעת טכנולוגיית המידע ותפיסת שילוב טכנולוגיית המידע במערכת החינוך.
 לסיכום, בעידן של הוראה חדשנית, מקדמת הטכנולוגיה החדישה את מטרות המורה באמצעות יישומם של מגוון כלים המאפשרים: יצירת קשר חזק מאי פעם עם התלמיד; הקניית המיומנויות הנדרשות לתלמיד לפיתוח אהבת הלימוד, לחיזוק הביטחון האישי ולתפקוד מיטבי במציאות משתנה. עשיית שימוש מושכל במידע זמין לבניית מערכי שיעור מעשירים ודינאמיים המפשטים את אופן הטמעת החומר הלימודי. יצירת חוויית לימוד מלהיבה ומעוררת דמיון שהתלמידים טרם הכירו, תוך השגת איזון אופטימאלי בין היישומים הטכנולוגיים לבין הכישורים הפדגוגיים והמוטיבציה האישית.
מקורות מידע:

סרטון יוטיוב : http://www.youtube.com/watch?v=ofsz1jy4JmA&feature=youtu.be







www.matar.ac.il/eureka/newspaper30/docs/03.pdf
www.edu-negev.gov.il/tapuz/mekuvan/index.files/frame.htm
http://www.schooly2.co.il/pisga-rehovot/page.asp?page_parent=62900
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/tikshuv_ict/Tochniyot/KitaHachama.htm
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MadaTech/hatamat_marechet_21/

המאמר - משכילים בלי מיומנויות: הלימודים שלכם לא באמת תורמים

בעקבות קריאת המאמר מצאנו שהכותב מציג בעיות שאנו כמורים חווים מידי יום.

בחינוך המסורתי ,כפי שנתפס היום  ברוב מערכות החינוך בישראל , אין עושים די כדי להכשיר את הלומד למאה ה- 21 . 

 יצירתיות וחדשנות, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות, מיומנויות למידה, תקשורת, עבודה בצוות, אוריינות מידע ‏(כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכדומה‏), אוריינות ICT ‏(טכנולוגיית מידע ותקשורת‏), אזרחות מקומית וגלובלית, חיים וקריירה, אחריות אישית וחברתית ‏(כולל מודעות וכשירות תרבותית‏), הן כישורים הכרחיים עמ"נ להשתלב בשוק העבודה של המאה ה- 21.

לחיזוק הטענה, להלן ציטוט מן המאמר שמתייחס לנחיצות המיומנויות והעדפתן על פני מיומנויות זיכרון וידע.

"היכולת לשלוף פסוק מהתנ"ך או ידע היסטורי נרחב אינם שווים דבר במתכונת החדשה, ואפשר יהיה להגיע למבחן טאבולה ראסה. המבחנים הבינלאומיים החדשים, שיכתיבו את אופי החינוך בעשורים הבאים, יבדקו כ-15 מיומנויות, אשר נמצאו כנדרשות וחשובות ביותר במאה ה-21: פתרון בעיות, עבודת צוות, תקשורת מילולית, השפעה על אחרים, תכנון זמן אישי ועבור אחרים, קריאת טקסטים ‏(פרוזה או מסמך‏), יכולת חשיבה במונחים כמותיים, שימוש באינטרנט ובמחשב ועוד..."

לסיום, תכנית התקשוב הלאומית שמה לה למטרה לשנות את הפרידיגמה ולהטמיע מיומנויות ודרכי הוראה חדשניות.

  משכילים בלי מיומנויות: הלימודים שלכם לא באמת תורמים

מיומנויות ה-21

בית הספר צריך לפתח מיומנויות בינתחומיות של חקר (באמצעות חיפוש מושכל ברשת), מיומנויות רפלקטיביות – שאילת שאלות, תכנון למידה, למידה הנמשכת לאורך זמן   (Life Long Learning)   ואפילו כתיבה שיתופית שהיא חיונית היום בכל מקום עבודה כמעט, תוך שיתוף מורים ותלמידים מרחבי העולם.
אנחנו חייבים לעבור מהמודל של המהפכה התעשייתית בחינוך, לעולם שיתופי וללמידה בעלת מכוונות עצמית.

לדוגמה : תלמידים נידרשים לא פעם  לפתור בעיות לא מוכרות הן בדרכים שגרתיות והן בדרכים מקוריות:
תלמידים מזהים ושואלים שאלות משמעותיות המבהירות נקןדןת מבט שונות ומוליכות לפתרונות טובים.
לעיתים, נדרשים התלמידים לנתח ולהעריך , למזג לקשר ולהסיק מסקנות המבוססות על ניתוח מיטבי , שבמהלכו התלמידים מגיבים בביקורתיות כלפי התהליך הלימודי.
בתהליך זה יש למידה  קונסטרוקטוביסטית, לפיה התלמיד שותף בתהליך הבניית הידע.

נושא זה, חשיבה ופתרון בעיות, מהווה עבורנו המורים אתגר חינוכי , שכן עבור התלמידים מדובר במשימות קשות
לפיצוח .
חוסר במיומנויות מעין  זיהוי בעיות ויצירת פתרונות , חשיבה ביקורתית ומערכתית וחשיבה יצירתית וסקרנות
אינטלקטואלית,  גורם לכך שלתלמידים  אין חשיבה מסדר גבוהה (מטה קוגניצה).

השאלה : כיצד נשלב מיומנויות חקר ופתרון בעיות בתהליך הלמידה לשם הוראה איכותית ?

ספרי לימוד דיגיטליים ומשמעותם במאה ה - 21

ספרים דיגיטליים מאפשרים לנצל יתרונות ייחודיים לתשתית הטכנולוגית, לשם קידומה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, כגון: היכולת לעדכן את הספר בכל עת ללא עלות, היכולת להקרין את הספר על מסך בכיתה, היכולתל"גלוש" בתוך הספר ומחוצה לו באמצעות קישוריות, שימוש במדיה (וידאו, אודיו)לצד המילה הכתובה, אינטראקטיביות וכן הוזלת עלויות -מחיר הספר.

הכלים המסייעים לתלמיד בעבודתו עם ספר  דיגיטלי הם

1.      סימון קטעים (מרקר) + הערות המתייחסות  לקטע המסומן.

2.      המחשה של תהליכים טכנולוגיים  ע"י סרטונים והדמיות וכו'.

3.      אפשרות ליצירת רשימה מועדפת  של  תכנים ספרים.

4.      אפשרות  לקצב מותאם אישית .

5.      אפשרות לשיתוף והערכת עמיתים  תוך שימוש רשתות חברתיות כמו פייסבוק.

6.      קישורים והיפר טקסטואליות.

7.      מידע מעודכן ורלוונטי  

8.      תוצרים להם נחשף הלומד הם : מיומנויות אורייניות  וטכנולוגיות.

בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים אין מקום לספר הכתוב גם ספרי הלימוד וספרי הקריאה מקומם ברשת האינטרנט שנגישה לכל .כמובן תוך פרק זמן שידרש לגישור והפנמת הטכנולוגיה ע"י דור המעבר. אנו עומדים בצומת דרכים ובכניסה לעידן חדש כאשר נשאלת השאלה פני הספרות לאן? האם כל ספר שיכתב יוכנס ישירות לאתרי האינטרנט ? האם זאת תהיה האופציה היחידה שתעמוד בפני הקורא? כיצד יגשרו על פערי הדורות ? מה תהיה התגובה לשינוי ההרגלים הצפוי? סוגיות אלה ועוד רבות יעמידו את הכותבים בדילמות לא פשוטות .בהקשר של זמינות אל אוכלוסיית היעד, שמירה על זכויות יוצרים .התגובה וההעדפות הצפויה מצד הקוראים בבואם לבחון או להנות מהיצירה ,כספר דיגיטלי או כספר שנוצר בצורה המסורתית . התשובות נמצאות בדור המעבר אליו אנו שיכים ,שללא ספק יעצב וישפיע לשנים הקרובות . לפריצת הדרך הטכנולוגית תהיה השפעה מכרעת על אופן וצורת הכתיבה העתידית.כאשר הטכנולוגיה תיצור תשתית של זמינות , אך יחד עם זאת ציפייה לתכנים עם השפעות מהירות ובעוצמות גדולות יותר על הקורא .

 הבלוג של חנית

למידה אונליין

למידה אונליין

אני חש היום שלימודים אונליין יכולים לסייע במידה משמעותית בתהליכי הוראה ולמידה, ואפילו בתהליכי הערכה – אולם הסוגיה המשמעותית שאיתה אנו צריכים להתמודד היא, מהו התמהיל הנכון שבין מפגש תוכן של תלמיד ומורה למפגש תוכן של תלמיד ומחשב? בימים אלו, שבהם כולנו עוסקים בנושא השונות בין התלמידים – קצב אישי שונה, סגנון למידה וכו' – הולך הקונספט של קהאן וצובר פופולריות בקרב המחנכים, במיוחד לאור העובדה שמדובר באינדבידואליזציה (קידום אישי של הלומד) של תהליך הלמידה.

מבוסס על מאמר מעניין על פרנק סלמאן קהאן "הכיתה ההפוכה" (גילה בן הר).

השאלה : מהו התמהיל  (Blending) הנכון שבין מפגש תוכן של תלמיד ומורה למפגש תוכן של תלמיד ומחשב?